מזה קרוב לשלושים שנים מכירה מדינת ישראל בתוקף המשפטי של הגיור הרפורמי בישראל ובתפוצות – הודות לפסיקותיו החשובות ופורצות הדרך של בית המשפט העליון.
בניגוד לתחום הנישואין והגירושין כנסת ישראל מעולם לא העניקה לממסד הרבני האורתודוכסי מעמד בלעדי בתחום הגיור. יתרה מכך – בכל פעם שהובאה הצעה ברוח זו לבית המחוקקים הישראלי היא נדחתה. עובדה זו שימשה בסיס לפסיקות של בית המשפט העליון בשלושת העשורים האחרונים שהעניקו תוקף משפטי לגיור הרפורמי שנערך בתפוצות ובישראל.
ההכרה של המדינה בגיור הרפורמי הינה תוצאה של מאבק משפטי בן 30 שנים שניהל המרכז הרפורמי לדת ומדינה בשם המתגיירים והמתגיירות. מאבק זה נחל לאורך השנים מספר נצחונות חלקיים והסתיים במרץ 2021 כאשר בית המשפט העליון פסק כי גיור רפורמי בישראל מוכר על ידי המדינה לקבלת אזרחות מתוקף חוק השבות.
ניצחון – אחרי שלושים שנים של מאבק
משנת 1989, החלה מדינת ישראל להכיר בתוקף הגיורים הרפורמים שנערכים בתפוצות לצורך חוק השבות. גרים רפורמים יכולים לממש את זכותם על פי החוק לעלות לישראל ולהפוך לאזרחיה. משרד הפנים גיבש רשימת קריטריונים להכרה בגיור בתפוצות (בכל הזרמים) במטרה למנוע ניצול לרעה של הליכי הגיור לרכישת מעמד אזרחי בישראל. קריטריונים אלו גובשו בדיאלוג ובשיתוף של התנועה הרפורמית.
החל משנת 2002 מוכרים הגיורים הרפורמים בישראל לצורכי מרשם האוכלוסין. המתגיירים בקהילות הרפורמיות בישראל יכולים להירשם כיהודים בסעיפי הדת והלאום במרשם האוכלוסין. מזה כעשור תומכת ממשלת ישראל באולפנות הגיור של קהילות היהדות המתקדמת בעקבות פסיקת בג"ץ וכן מאפשרת לגרים רפורמיים לטבול במקוואות במועצות דתיות.
במרץ 2021, החליט בית המשפט העליון להכיר בגיורים הרפורמיים בישראל לצרכי קבלת אזרחות מכח חוק השבות. פסק דין זה מהווה חוליה אחרונה בשרשרת פסיקות של בית המשפט העליון ב-30 השנים האחרונות שהביאו להכרה בגיור רפורמי בארץ.
מדינת ישראל והציבור בישראל מכירים בגיור הרפורמי; המונופול הרבני האורתודוכסי לא. כאמור, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מכירה מדינת ישראל בתוקף המשפטי של הגיור הרפורמי. מחקרי דעת קהל חוזרים ונשנים מלמדים שגם הרוב המכריע של הציבור הישראלי מכיר בתוקף של הגיור הרפורמי ורואה בגרים כיהודים לכל דבר וענין.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הממסד הרבני האורתודוכסי אינו מכיר בגיורים הרפורמים למרות רישומם של המתגיירים כיהודים במרשם האוכלוסין. כתוצאה מכך המתגיירים אינם יכולים להינשא באמצעות רשמי הנישואין הרשמיים של מדינת ישראל. בדומה לאלפי זוגות ישראלים נוספים, נישאים המתגיירים שלנו ובני זוגם בטקסי חופה וקידושין הנערכים על ידי רב/ה רפורמי/ת. במקביל לטקס החופה בוחרים בני הזוג אם להינשא במדינה זרה ולהירשם כזוג נשוי בישראל או להיוותר כידועים בציבור.
